ניתוח כיס מרה

כיס המרה - מיקומו ותפקידו:

כיס המרה הוא איבר קטן שממוקם בצידו הימני התחתון של הכבד. הוא מורכב משלושה חלקים: הצוואר , הפונדוס והגוף.

תפקידו של כיס המרה הוא לאגור מרה. מרה היא נוזל המופרש מהכבד וזורם בדרכי המרה אל המעיים ותפקידה לעזור בספיגה של האוכל השומני.

במקרים הבאים יש צורך להוציא את כיס המרה:

1- מחלת אבנים :

כשיש אבנים בכיס מרה הגורמות לסימפטומים או סיבוכים, לציין כי לפחות ל40% מהאוכלוסייה ישנם אבנים בכיס המרה ורק כ 20% מהמטופלים הללו יסבלו מסימפטומים הקשורים לכיס המרה.
כשיש אבנים בכיס המרה שאינן גורמות לסימפטומים, אך המטופל מצוי בסיכון גבוה לפתח סרטן של כיס מרה (למשל, כשהאבנים גדולות מ־3 סנטימטרים).

אבנים בכיס המרה - אצל חלק מהאנשים נוצרים משקעים בתוך כיס המרה. המשקעים האלה יכולים להפוך במשך הזמן לאבנים. בדרך כלל מדובר באבנים שעשויות מכולסטרול, אך יש גם סוגים נדירים יותר של אבנים שעשויות מסידן ומצבעי מרה.

הסימפטומים או הסיבוכים שנגרמים כתוצאה מאבנים בכיס המרה:

ביליארי קוליק (עווית של כיס המרה) כתוצאה מאבן שחוסמת את מוצא כיס המרה.
דלקת של כיס המרה שגורמת לכאבי בטן עליונה (מצד ימין) - כאבים שאליהם מתלוות בחילות ואי־סבילות למאכלים שומניים. הדלקת יכולה להיות כרונית או אקוטית.
דלקת של הלבלב. זו נגרמת כאשר אבן יוצאת מכיס המרה וחוסמת את המוצא של צינור הלבלב.
צהבת חסימתית. זו נגרמת כאשר אבן יוצאת מכיס המרה וחוסמת את צינורות המרה מחוץ לכיס המרה.

מדובר בסיבוכים שעלולים להיות מסכני חיים ושמרגע הופעתם בפעם הראשונה נוטים לחזור שוב ושוב. לכן ההמלצה היא לכרות את כיס המרה לכל מי שהתפתחו אצלו אחד או יותר מהסיבוכים האלה. באמצעות הכריתה של כיס המרה מונעים את הישנות הסיבוכים האלה ואת הסכנות הכרוכות בהם.

2- כשיש פוליפים בכיס המרה שגודלם יותר מ-1 סנטימטרים או גודל בשני סונרים עוקבים בהפרש של חצי שנה.

3 – חשד לסרטן כיס המרה.

כיס המרה

תיזמון הניתוח:

התוויה של תוכנית טיפולית הכוללת ניתוח צריכה להיעשות באופן אישי, יש להתאים אותה למצבו הכללי של המטופל וכן לסיבוך הספציפי שממנו הוא סובל.

בירור לפני כריתת כיס מרה:

בדיקות מעבדה: ספירת דם, כימיה של הדם, רמות של אנזימי הכבד בדם, רמות העמילאז והליפאז בדם, תפקודי קרישה.
צילום חזה.
אק"ג.
בדיקות הדמיה:

א. בדיקת אולטרסאונד של הבטן העליונה הימנית. זו חשובה כדי לאבחן אבנים בכיס המרה.

ב. Magnetic resonance cholangiopancreatography (ובקיצור: MRCP). מדובר בבדיקת MRI של דרכי המרה והלבלב. אם קיים חשד למצב מורכב, יש צורך בבדיקה הזאת כדי להבין במדויק יותר את האנטומיה של דרכי המרה ואת המיקום של אבני המרה.

ג. Endoscopic retrograde cholangiopancreatography (ובקיצור: ERCP): מדובר בבדיקה אנדוסקופית של דרכי המרה ושל הלבלב. יש לשקול לעשות אותה למטופלים שסובלים מדרכי מרה מורחבות או מאבנים בדרכי מרה או מצהבת. הבדיקה הזאת מאפשרת לזהות אבני מרה בדרכי המרה וגם לטפל בהן ולנקות את דרכי המרה לקראת הניתוח לכריתת כיס המרה.

כיצד מתבצע הניתוח:

ניתוח פתוח: בעבר זו הייתה האופציה הניתוחית היחידה. כיום נעשה הניתוח הזה בעיקר כאשר יש חשד לסרטן של כיס המרה.
ניתוח זעיר פולשני. הניתוח הזה נעשה בשיטת הלפרוסקופיה או באמצעות רובוט.

סיבוכים במהלך ולאחר ניתוח כריתת כיס מרה:

התנקבות של כיס המרה. במצב הזה נשפך התוכן של כיס המרה לבטן ועלול לגרום לזיהומים אחרי הניתוח.
פגיעה בכלי דם. השכיחות של פגיעה כזאת היא 1.7%.
פגיעה בדרכי המרה. השכיחות של פגיעה כזאת היא 2%.

חיים לאחר ניתוח כריתת כיס מרה :

לאחר כריתה של כיס המרה ניתן לחיות כרגיל משום שהמרה מופרשת ישירות מהכבד למעיים ללא הפרעה.

ניתן לחזור לכלכלה רגילה מייד לאחר הניתוח.
מטופלים בריאים יחסית יכולים להשתחרר מספר שעות לאחר הניתוח.
מייד לאחר הניתוח ניתן לחזור לפעילות רגילה, אך מומלץ לא להרים משקלים של יותר מ־5 קילוגרם במשך 5 שבועות.
שבוע לאחר הניתוח (ובמקרים רבים אף לפני כן) ניתן לחזור לעבודה.
ביקורת במרפאה יש לעשות 4 שבועות לאחר הניתוח.

עמרי סולימני